לפני שלוש שנים, המשפחה של לילית (25) גירשה אותה מארמניה לישראל עקב אופייה המרדני. לילית נהנית מהחופש ומהחיים בתל־אביב – עד שהיא מאבדת את כל כספה. כעת היא נאלצת לבקש עזרה מהמקום האחרון שהיתה רוצה לפנות אליו, הכנסייה הארמנית בירושלים. למרות הנתק ממשפחתה הקטנה, שכוללת את אמה גוֹהַר (46) וסבה אָשוֹט (67), היא שומרת על קשר עם סאמוול (18), אחיה הרגיש והעדין. רחוק ככל שיהיה, הוא החבר היחיד שיש לה.

בארמניה, בינתיים, המצב הבטחוני מחמיר ופורצת מלחמה עם אזרבייג'ן. המשמעות היא שסאמוול יידרש להתגייס לצבא. לילית שולחת אותו לרופאים בניסיון להציף בעיות רפואיות מילדותו – אבל אף רופא לא קונה את ההצגה. היא בינתיים עוברת לרובע הארמני ועובדת בחנות טיולים כדי לכסות את חובותיה.

אשוט, סבם של לילית וסאמוול, חוזר מהגבול לאחר שרשויות הגיוס דחו אותו מפאת גילו. האחריות הגדולה להיות גיבור ולייצג את המשפחה מתגלגלת אוטומטית אל כתפיו של סאמוול. אשוט מנסה להעביר אותו תהליך התבגרות מזורז באמצעות כניסה לאגם קפוא לפנות בוקר, לימודי הגנה עצמית ושינויי תזונה קיצוניים. לילית, בינתיים, מעדכנת את אחיה על התוכנית החדשה שרקמה – להביאו לישראל. כדי שהתוכנית תצא לפועל, סאמוול יצטרך להתגייס. השחרור יתבצע לאחר מכן, בזכות מסמך ישן שהמשפחה ניסתה להסתיר; לילית מצאה אותו בילדותה ושמרה עליו בסוד. אך התוכנית נחשפת, ואשוט דואג להקדים את גיוסו של סאמוול.