Dvir Barazani
דביר ברזני
הסדרה מראה כי פוסט־טראומה אינה חייבת להיות מושתתת על האתוס הישראלי. הטריגר הסובייקטיבי יכול להיות קטן ושולי. הטראומה הרדומה יכולה להתעורר באמצעות כל דבר ודרך כל חוש. יש דרכים רבות להגיב לטראומה; גם דרך סיפור, מצלמה, סדרה. הסדרה בוחנת באיזה אופן המציאות הישראלית, בצורה זו או אחרת, הופכת את כולנו לפוסט־טראומטיים במידת מה, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לאו. הסדרה מראה כי ההכרח להתמודד עם מצוקה גדולה עשוי להביא אנשים לחולל שינויים קיצוניים בעצמם ובעולם ולגלות – לצד הכאב והסבל – את האומץ, את כוח הרצון ואת ההומור השחור, המעניקים צבע לפציעה השקופה הזאת.
דפקט
סדרת דרמה
8 פרקים, 40-30 דקות לפרק
050-4810794
לאיתן לביא (30) ,הכוכב העולה של משרד פרסום מצליח, אין שמץ של מושג שהוא פוסט־טראומטי מאז שהשתתף במבצע בעזה. הוא לא בוחל במניפולציות כדי לפתות את דייוויד, לקוח פוטנציאלי, אמריקאי עשיר ופשיסט, ומשתמש בצפירת יום הזיכרון כדי לפרוט על מיתריו הלאומניים. דייוויד משתכנע, והשניים קובעים פרזנטציה בארץ. אם דייוויד יחתום – דרכו של איתן לעמדת השותף הצעיר ביותר במשרד אי־פעם סלולה. איתן מדלג בין אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות כמו אשף, אבל דווקא סימן ויזואלי שולי ואזוטרי מטרגר אותו, מעורר אצלו שביב זיכרון מעזה, שנמחק, וגורם לו לדיסוציאציה. איתן המאופק מנסה לשדר עסקים כרגיל, אך האינטראקציה עם דייוויד חסר הגבולות משבשת הכל. איתן חדור המטרה, חמוש ביצר הדחקה, מנסה להתכחש לאמת המידפקת על התאים הנעולים שבחשכת הזיכרון, אבל מתברר שהטריגר פתח תיבת פנדורה בראשו. איתן מאבד אט־אט את דעתו, את הקרובים אליו ואת המציאות, ומובל אל תהום. בתחתיתה יפגוש את ההתמודדות הבלתי נמנעת עם האמת, עם העבר ועם שאריות חייו הקודמים. המסע של איתן, המעז להתעמת עם זירת האסון של חייו, הוא מסע אל הזיכרון הכואב, שבסופו השלמה עם אמת רגשית, שאינה בהכרח האמת העובדתית.
