מיה (17) לומדת בתיכון לאמנויות בירושלים. היא תלמידה צינית ורגישה, שמתקשה לתת אמון בדמויות סמכותיות, ובעיקר לא בלב (42), המורה לתיאטרון – מחנך קשוח שמזכיר לה קצת יותר מדי את אבא שלה.

בשנה האחרונה ללימודים, מיה נאבקת כדי לקבל את התפקיד הראשי במחזה "דברי אלי כמו גשם". המחזה עוסק באשה המבקשת להשתחרר ממערכת יחסים מורכבת ואלימה עם בעלה בניו־יורק. מיה מרגישה שהמחזה מדבר עליה. יש לה סוד שהיא לא חולקת עם העולם – אבא שלה מכה אותה, ואמא שלה היא אלכוהוליסטית מדוכאת שלא יוצאת מהמיטה. מיה היתה רוצה לעזוב את ביתה הבלתי מתפקד, לו רק ידעה איך.

החזרות להצגה אינטנסיביות, מורכבות ומציפות במיה המון רגשות. מערכת היחסים שלה עם לב עוברת טלטלות, אך עם הזמן היא מצליחה להבחין שהחספוס שלו דווקא מסתיר רגישות גדולה. לב הוא הראשון שרואה את מיה באמת – הכישרון שלה בולט, ודרך ההצגה היא רומזת על המצוקה הקשה שהיא חווה בבית.

הפתיחוּת מציבה את מיה במצב מסובך מבחינה נפשית, ומעמידה בסכנה את השתתפותה בהצגה. אבל לב לא מוותר עליה; למרות הקשיים שהם עוברים בדרך, הוא מזהה בה משהו שהוא מכיר מעצמו – האלימות שאין לה מילים, הבדידות המייסרת והכאב האינסופי. בין מיה ללב נרקם קשר מיוחד. בפעם הראשונה יש לה מישהו שהיא יכולה לדבר איתו.